מטפחים את הדור הבא של פורצי הדרך במדע

תופעת טבע - ספיישל מבחנים

הים התיכון וחולות נודדים

רמי מזון, נשוי +3, לומד הנדסת שנה ג׳ ללימודי הנדסת מכונות בת״א, ושנה ב׳ ללימודי ביוטכנולוגיה ימית ברופין.במילה על התוכנית – תוכנית חדשה יחסית (אנחנו המחזור הראשון) המשלבת תואר ראשון בהנדסה מכנית ותואר ראשון בביוטכנולוגיה ימית ב 5 שנים של לימודים.רציונל התוכנית היא להכשיר מהנדסי מכונות עם הכרה והבנה של המערכת הימית, בדגש על הים התיכון. לאחר קורס מרוכז בנושא: ״המערכת האקולוגית של הים התיכון״ ,שארך שבוע שלם (ממש שלם – ראשון עד שישי), למדנו להכיר את הים התיכון באופן שלא הכרנו קודם.

במילה על הים התיכון: הים התיכון, מחולק לשני אגנים עיקריים: מזרחי ומערבי, החלוקה נובעת מהמבנה התת-ימי שלו שבנוי כמעיין שתי אמבטיות (=אגנים) המגיעות לעומק של 3-4 ק״מ, כאשר באזור סיציליה יש רכס תת-ימי ״המתנשא״ לגובה של 400 מטר מתחת לפני הים. עיקר חומרי המזון (=נוטריינטים) מגיעים בזרם עילי מהאוקיאנוס האטלנטי דרך מיצרי גיברלטר (שגם שם יש למעשה רכס בגובה של 400מ׳ מתחת לפני הים).

אגנו המזרחי של הים התיכון, המכונה גם אגן הלבנט (Levant) הוא כ״כ עני בחי וצומח עד שהוא מכונה לעיתים ״מדבר ימי״. חלק מתוצאות תנאי מדבר אלו היא תופעת הננסיות המזרח ים-תיכונית: מינים שונים של בעלי חיים ימיים מגיעים לגודל קטן יותר (כמה עשרות אחוזים) באגן המזרחי של הים התיכון מאשר מינים דומים באגנו המערבי.

חולות נודדים...

מסתבר, שבדומה לחול יבשתי, גם החול התת-ימי נודד ממקום למקום.

אז מהיכן מגיע החול של חופי ישראל? משפך הנילוס (מכונה גם הדלתא של הנילוס). ישנן דיוניות תת-ימיות עצומות מול חופי מצרים, ומשטר הזרמים מוביל את החול לחופינו. לא ברור מהו המסלול המדויק של החול, או כמה זמן לוקח לגרגר חול להגיע מהדיונות לחופינו  אך המסלול המוערך הוא: מזרחה לאורך קו החוף של מצרים ומשם צפונה לאורך חופי ישראל. עיקר תנועת החול לאורך חופינו הוא בכוון מזרח-מערב, וכאשר מגיע רכיב צפוני של רוח/זרם הוא נותן לחול כוון כללי צפונה. כך יוצא שהחול נע בזיגזג מז׳-מע׳ עם התקדמות איטית צפונה. זמן הנדידה יכול להיות שנים בודדות עד עשרות שנים.

היכן החול נעצר? מרבית החול נעצר ברכס הכרמל, בחלקו התת-ימי כמובן, אשר מגיע למרחק של 2 ק״מ בתוך הים (וכך גם לא מצטבר הרבה חול במפרץ חיפה – כיוון שהרכס מגן עליו). חלק קטן מהחול עוקף את הרכס ומגיע עד לעכו, וכך יוצא שחול, אשר יצא מהנילוס, יסיים את נדודיו בעכו.

לאורך קו הנדידה ניתן לראות תופעות רבות, אחת התופעות המעניינות היא הבליה.

כאשר לאורך קו הנדידה יהיה מכשול לתנועת החול, נקבל הצטברות של חול דרומית למכשול אך גם מחסור בחול צפונית אליו. מחסור זה יכול לגרום להיווצרות של מפרץ (כמו שכנראה קרה במעגן מכמורת וצפונית אליו) אך גם יכול לגרום לבליה.

הבליה תתרחש כאשר לא מגיעה אספקה חדשה של חול, החוף מצטמצם או ״נכנס״ מזרחה לכוון היבשה. הגלים כבר לא מאבדים אנרגיה על החול ולכן מתחילים לפגוע במקומות חדשים ובעוצמה גדולה יותר, מה שמוביל בין היתר לשחיקה של מצוקי הכורכר. שחיקת המצוקים מובילה לקריסה ולהתמוטטות שלהם ובכך מסכן את אלו שבנו את ביתם עליהם.

נקודה מעניינת לסיום: בשל הקמת סכר אסואן במצרים, נעצרה הגעה של חול חדש לשפך הנילוס וחידוש הדיונות התת-ימיות. החול בדיונות אמור להספיק ל 80-100 שנים, לאחר מכן, החול בים פשוט יגמר (בואו נקווה שעד אז ימצא פתרון).

*האמור נכתב לאחר סיור מודרך של ד״ר מיקל לזר מאונ׳ חיפה בחוף מכמורת

שיהיה בהצלחה בבחינות.

חזרה לניוזלטר

 

בקמפוס

החוויה שלי מאוניברסיטת בר - אילן

החוויה שלי מאוניברסיטת בר - אילן

אוניברסיטת תל-אביב

אוניברסיטת תל-אביב

המקצועות הנכללים במלגה מתמטיקה מדעי המחשב פיזיקה ואסטרונומיה כימיה מדעי...