מטפחים את הדור הבא של פורצי הדרך במדע

סה"כ לסכם את סמסטר א...

יאללה, נו. אין טעם לבהות בדף. סה"כ לסכם סמסטר ראשון. מה הבעיה?

את אלו שסירבו להבין את הבחירה שלי ללמוד פיזיקה באוניברסיטה, או, לדבריהם, 'להקריב את חיי על מזבחו של השטן', פטרתי בזמנו בהינף יד, בחיוך ובאמירת "שטויות, יהיה כיף".

והגעתי. מלאה ברצון טוב ועם ידיעה ברורה שאני הולכת להספיק הכל, ובנחת. ללמוד כמו שצריך, להכיר חברים חדשים, לפגוש חברים ישנים, להיות עם המשפחה, להתנדב, לטייל, לקרוא ספרים, ללמוד גם דברים אחרים.

ובום. ההלם הזה שמלווה אותך לאורך כל הסמסטר. השיעורים שבהם אתה עסוק יותר בלרוץ אחרי הכתיבה ופחות בלהבין מה אתה כותב. התרגילים שלא נגמרים. האנשים הכ"כ חכמים ומוכשרים סביבך שאתה פשוט לא מבין איך הם עושים את כל מה שהם עושים. אין לך מספיק שעות ביום, אין לך מספיק שעות בלילה. ובעקר לא להפסיק לרוץ, לרוץ, לרוץ.

ובין לבין אתה לומד לראות את הדברים המשמחים באמת. את החבר'ה, שמעלים לך חיוך על הפנים כל בוקר, שמתלהבים בדיוק כמוך ממחקרים משוגעים או ממהלך מתמטי מגניב, שעוברים הכל יחד אתך. המחלקה החמה והמשפחתית שבה כולם מכירים את כולם, ותמיד שם כדי לתת עצה טובה וחיוך. הצוות המעולה. הלימודים המרתקים. הרעיונות הגדולים שאתה נחשף אליהם, והאנשים הגדולים שאתה זוכה להכיר.

ובין השאר אתה לומד גם על עצמך. בונה לאט לאט דרך ו"שיטה". איך להתמודד במצבי לחץ. איך ללמוד בצורה המיטבית והיעילה ביותר. לדעת לעזור, ולדעת לבקש עזרה.

זה היה סמסטר די מטורף. עמוס, מצחיק, מלחיץ, מאתגר, לרגעים כמעט מייאש. ופתאום הפוגה, הזדמנות להביט אחורה, לחייך, לשחרר מין אנחת סיפוק שקטה ולראות שהנה – בכל זאת הגענו, למרות הכל.

ואיזה כיף שזו רק ההתחלהJ.


בקמפוס

סמסטר א' שנה ב'

סמסטר א' שנה ב'

אוניברסיטת בר - אילן

אוניברסיטת בר - אילן

מקצועות הנכללים במלגה כימיה פיזיקה מתמטיקה מדעי המחשב ביופיסיקה הנדסת...