מטפחים את הדור הבא של פורצי הדרך במדע

לקחת צעד אחורה ולהבין כמה אני בר מזל

לפני שהתחלתי ללמוד הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטה, הציפיה שלי מהלימודים האקדמאיים הייתה משהו כזה - אחטוף את הזעזוע הראשוני הבלתי - נמנע, אנער את עצמי קצת, ותוך שבוע - שבועיים כבר אזכר במה ששכחתי בחמש השנים שעברו מאז הפעם האחרונה שפתחתי ספר שמופיעה בו המילה סינוס. ציפיתי שאחרי כמה שבועות  של הסתגלות, אוכל להירגע, ליהנות מהחיים הסטודנטיאליים וללמוד בשלווה.

בדיעבד אני יכול לומר שבהחלט צדקתי בנוגע לזעזוע, אבל לא ידעתי עד כמה הלימודים שואבים אותך. אני לקראת תקופת המבחנים הראשונה, ומרגיש כאילו לא הנחתי את העיפרון לרגע כל הסמסטר (ולראיה - השקע שמתחיל להיווצר בצד האצבע האמצעית). הלחץ לא נרגע, אבל מה שכן מתחיל להירגע זה איך שאתה מתמודד איתו - התיסכול והכעס על המרצה שפשוט לא מבין שאין לנו מושג על מה הוא מדבר, מוחלפים לאט - לאט, בדרכי חשיבה חדשות, אתה מבין שכולם איתך באותה סירה, בכל יום שאתה מגיע אחרי לילה חסר שינה, יש עוד עשרה כמוך.

כשאני לוקח צעד אחורה, שם את המרמורים בצד ומסתכל על החוויות שצברתי, אני מבין עד כמה אני בר - מזל רק מעצם העובדה שניתנה לי הזכות ללמוד באוניברסיטה, לפגוש אנשים חדשים ולסלול את הדרך לתואר ראשון בהנדסה. אני שמח על כל רגע ומוקיר המון תודה לכל מי שמעורב בקרן שוליך ולאדון שוליך עצמו שעוזרים לי לממש את השאיפות שלי!


בקמפוס

עברו שנתיים או חודשיים ?

עברו שנתיים או חודשיים ?

אוניברסיטת תל-אביב

אוניברסיטת תל-אביב

המקצועות הנכללים במלגה מתמטיקה מדעי המחשב פיזיקה ואסטרונומיה כימיה מדעי...