מטפחים את הדור הבא של פורצי הדרך במדע

שינויים

כשהייתי בקבע התחלף מפקד היחידה ועשה שיחת פתיחה עם כל הקצינים והמפקדים.

הוא הראה לנו את התמונה הבאה ושאל רצף של שאלות –

"מתי אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בשינוי?

 האם אפשר להבין את שאתה בשינוי מבלי לראות את התמונה הרחבה?

איך יודעים שיש צורך בשינוי?

מתי השינוי מוגזם?"

 

רצף השאלות והתמונה נחקקו לי בראש. מצאתי את עצמי שוב ושוב מעלה את הזיכרון הזה בנקודות שונות בחיים. עם הזמן גם הוספתי זווית משלי ושאלות נוספות –

 

מהו כיוון השינוי הנכון? איך יודעים שהגעת לנקודת הקצה? מתי נכון לעצור באמצע?

מתי נכון לשלב בין העלמות?

 

גם היום, לאחר טעימה ראשונה מעולם האקדמיה, התמונה והשאלות שוב צפות וצצות.

 

אני שואל את עצמי – מהו האיזון הנכון בין למידה פרקטית ללמידה תיאורטית?

מהו האיזון הנכון שבין לימודים ל"דברים שמסביב" (משפחה, חברים, תחביבים...)? האם מסלולי הלימודים מכוונים אותנו להפוך למוצר מוגמר ואחיד או שיש מקום להתפתחות אישית שונה וייחודית?

 

במעט בחוצפה אני שואל את עצמי גם  – האם המוסדות האקדמיים שואלים את עצמם שאלות כאלו?

האם האוניברסיטאות בישראל, ב2017, מסתכלות לצדדים ומנסות לעשות "זום-אווט" ולהתאים את עצמם לעולם הטכנולוגי שמתפתח סביבן? (הכוונה כמובן לעולם ההוראה ולא לעולם הפיתוח הטכנולוגי)

 

למשל - האם יש צורך בהרצאות פרונטליות? או שמא עדיף היה להקליט את מרצה העשור (אותו מרצה אגדי שכולם מייחלים ללמוד אצלו) בכל אחד ממקצועות הלמידה ולפנות את שאר הזמן לעוד תרגולים או שעות קבלה? האם שיטת הלמידה וההוראה היום היא הרלוונטית ביותר? ועוד... ועוד..

 

אין לי תשובות מוחלטות, אלו כמובן רק הרהורים של תלמיד חדש במערכת.  בשביל זה נועדו הלימודים, לא? להעלות תהיות ושאלות ולחפש להן תשובה.. 


בקמפוס

In five days from now I will have my first exam, wish me luck

In five days from now I will have my first exam, wish me luck

אוניברסיטת בן - גוריון בנגב

אוניברסיטת בן - גוריון בנגב

מקצועות הנכללים במלגה  הנדסת חשמל ומחשבים הנדסת מכונות הנדסה כימית הנדסת תעשייה...