מטפחים את הדור הבא של פורצי הדרך במדע

עברו שנתיים או חודשיים ?

 

 

 

הכל התחיל מהיום שבו הבנתי שבחירת מקצוע זה לא דבר פשוט. סך הכל במהלך החיים אתה עובד איזה ארבעים שנה ככה שהבחירה יכולה להיות משמעותית. אז אחרי התייעצויות עם חברים, שיחות עם אנשים, ומשיכה קלה לפיזיקה מצאתי את עצמי במחלקת ההנדסה בבר אילן. התגובות של החברים היו מגוונות ולמרות שחלק התלהבו ("וואו אחי שמעתי שזה מלא מתמטיקה ופיזיקה") וחלק פחות ("וואי אחי שמעתי שזה מלא מתמטיקה ופיזיקה...") החלטתי להיכנס לפקולטה בלי דעות קדומות.

 

ביום הראשון בצעד פותח נכנסתי ונכחתי לדעת שמדובר בבניין מרשים (ארבע קומות, שלוש מעליות), כיתות יפות (כסאות מרופדים שיכולים בקלות להתחרות בקולנוע), ואפילו לוחות שזזים בלחיצת כפתור. ככה בדיוק כשהתחלתי לדמיין את ארבע השנים הבאות עוברות בכיף – נכנס המרצה, ובואו רק נאמר שמהרגע שהתחיל השיעור הבנתי שהמצב לא פשוט וחייבים ללמוד ברצינות. הנושאים בכלל לא פשוטים וחייבים לחזור וללמוד כל דבר כמה פעמים. יש מלא שיעורי בית. ויש בחנים במהלך כל הסמסטר. ויש מלא שיעורי בית. ויש הרצאות שצריך לחזור עליהן. ויש מלא שיעורי בית.

 

לקח לי טיפה זמן אבל אחרי שבוע סדר היום התחיל לקבל תבנית קבועה: קמים ("עוד חצי שעה הרצאה ראשונה!"), רצים לאוניברסיטה, מגיעים בול בזמן ומסכמים שיעורים עד הערב. בסוף היום חוזרים הביתה, וגם שם ממשיכים ללמוד, שזה בדיוק מה שעשית בבוקר רק שעכשיו אתה עושה את זה לבד.

 

בגדול השגרה יכלה לשחוק אותי בקלות, וברור לי שמה שמציל אותי הוא ההתנדבות. פעם בשבוע אחרי הלימודים במקום ללכת הביתה ולהמשיך ללמוד אני נוסע לתיכון ממש לא רחוק מהאוניברסיטה, שם אני לומד עם שתי תלמידות ועוזר להן בלימודים (בעיקר מתמטיקה). לכאורה זה נשמע אותו דבר, במקום ללמוד מתמטיקה בבית אני מלמד מתמטיקה בתיכון, אלא שזה לגמרי לא כך. דבר ראשון פתאום אני קולט שחומר שבכיתה י' נראה לי אינסופי מתגלה לי עכשיו כקליל ואפילו מהנה ואני שמח לנסות להדביק גם אחרים בהנאה שבחומר. אבל אולי יותר חשוב מכך זו ההרגשה שעם כל ההשקעה האישית בעצמי ובלימודים שלי טוב שאני משאיר גם פינה של עזרה ונתינה לאחרים, לדעתי חשוב שלא לשכוח שכמו שלך עזרו צריך להחזיר גם לאחרים.

 

חייבים לומר שלמרות הקושי הרב המקצוע מעניין, ההרצאות מהנות, ויש אנשים ממש טובים שלומדים איתך וכיף ללמוד ביחד.

 

מאז לפי כמות העטים שנגמרו לי, ומס' הדפים שמילאתי הייתי חושב שאני לפחות שנתיים באוניברסיטה, למעשה עברו רק חודשיים שנראים הרבה יותר. למדתי מלא ועכשיו אני בדיוק בשלב המבחנים לראות אם גם הבנתי את החומר. כולי תקווה להמשיך ללמוד ואולי גם להנות מהדרך.

 

 

 

 

 


בקמפוס

Chinese philosophy course

Chinese philosophy course

אוניברסיטת בר - אילן

אוניברסיטת בר - אילן

מקצועות הנכללים במלגה כימיה פיזיקה מתמטיקה מדעי המחשב ביופיסיקה הנדסת...