מטפחים את הדור הבא של פורצי הדרך במדע

הבית הגאה בבאר שבע - ספיר דואני

תתארו לכם את התחושה שנולדתם שונים, שהחברה היא דבר אחד ואתם משהו אחר. זאת תחושה שאנשים רבים יכולים להזדהות איתה בכל גיל, אבל מה אם זה יותר מזה ואתם באמת שונים? אתם נושאים אתכם סוד, שבהתחלה אפילו לא יודעים להגדיר אותו, רק לחוש את קיומו, ומספיקה המחשבה הזו כדי לעורר בכם פחד עצום.

התחושה של הזרות והחריגות בחברה משותפת לרוב האנשים השייכים לקהילה הגאה, וכמעט כל חברי הקהילה יעידו כי חוו אותה לפחות פעם אחת.

לחברה שלנו יש עוד דרך ארוכה לעבור עד שכל הסביבות יאפשרו חיים ללא תחושת אחרות. עד שזה יקרה, אני מאמינה שכל אחד ואחת צריכים שיהיה להם מרחב בטוח, שבו הם יכולים להיות מי שהם, מקום שמקבל ומכיל אותם, עם אנשים ונשים שחווים דברים דומים.

 

בשביל זה הוקמה עמותת "בית גאה בבאר שבע והדרום".

מאז שעברתי לגור בעיר, יש לי פריווילגיה שאינה מובנת מאליה - בכל מקום שאהיה בבאר שבע, תמיד תהיה לי הקהילה שלי, הרשת החברתית שלי. עמותת בית גאה בבאר שבע זוהי עמותה המהווה בית לקהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים וקבוצות נוספות) ופועלת לקידום ופיתוח הקהילה הגאה בבאר שבע ובדרום, אשר מונה אלפי אנשים.

מטרותיה העיקריות של העמותה הן מתן מענה ותמיכה לצרכים השונים של כלל גווני הקהילה והגברת המעורבות החברתית של הקהילה הגאה בתוך העיר ומחוצה לה. בעמותה מתקיימות פעילויות קבועות, טיולים, ואירועים משותפים בחגים אשר מחזקים את החיבור בין חברי הקהילה. זאת לצד פעילויות עירוניות שיוצרות חיבור גם עם תושבי העיר אשר אינם בעלי זיקה לקהילה.

בנוסף, העמותה מספקת תמיכה פסיכו-סוציאלית ועובדת בשיתופי פעולה עם עמותות שונות, ארגוני חינוך בלתי פורמליים בעיר וברחבי הארץ.

 

לפני שאמשיך, אציג את עצמי: שמי ספיר, אני בת 26, לומדת פיזיקה בבן גוריון ומתגוררת בבאר שבע מזה שלוש שנים. אני ביסקסואלית (נמשכת ליותר ממגדר אחד) וחיה עם בת הזוג שלי, אותה הכרתי בפאב השכונתי של הקהילה בדרום, "ביאליק 26".

החיבור שלי לקהילה ולזהות הלהט"בית התחיל בחטיבה, אז חשתי את אותה תחושה חזקה שאני שונה והתמודדתי עם מחשבות מבלבלות ומסקרנות שפחדתי להרהר בהן בקול רם. בתיכון התחלתי ללכת לפגישות של "איגי", תנועת נוער גאה, ושם מצאתי את המקום והאנשים שעזרו לי לעשות סדר ולהבין את המקור לתחושות והחוויות שלי.

 

ה"בית הגאה" היה חלק מחיי מרגע שהתחלתי ללמוד בבן גוריון, תחילה רק כמשתתפת בפגישות השבועיות של קבוצת הנשים, ומהר מאוד גם כפעילה ומתנדבת. אחד האירועים הכי ייחודיים שיצא לי לקחת בהם חלק הוא יום ההבנ"ה, היום הבינלאומי למאבק בלהט"בופוביה, במסגרתו ארגנו שני דוכנים בעיר (בתחנה המרכזית ובגראנד קניון). באנו מחוייכות, מצויידות בדגלים ומדבקות ופנינו אל כל מי שעבר, לספר לו קצת על משמעות היום, ולנסות לגייס עוד תמיכה למאבק. רוב האנשים היו נחמדים, חלקם הסתפקו בלומר שלום, חלקם גם עצרו לדבר איתנו, לשמוע על הפעילות ולהצטלם עם הדגל - התמיכה שקיבלנו הייתה מדהימה, והופתענו ממגוון הגילאים, מוצאים, דתות ותפיסות העולם השונות של התומכים. אני לא אשקר, היו כאלה שראו אותנו והפנו מבט, או הלכו מסביב רק כדי לא לעבור דרך הדוכן ואפילו מקרה קיצוני של צעקות ואלימות מילולית. אבל למרות זאת, אנחנו המתנדבים הרגשנו תחושת סיפוק עצומה ושלקהילה יש כח ועוצמה רבים, ואיתם היא יכולה לחולל שינויים חברתיים.    

אירוע משמעותי נוסף עבורי הוא תכנון מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע אשר המאבק שלנו להוציאו לפועל התפרסם בכל בית בישראל, ושבזכותו רבים התוודעו לכך שבבאר שבע יש קהילה מדהימה, מאוחדת וענקית.

למרות שהמצעד הפך ברגע האחרון לאירוע מחאה על כך שלא נותנים לנו לצעוד, הרגשתי שאני חלק מאירוע היסטורי משמעותי, וחשתי גאווה בקהילה המאוחדת והעוצמתית אליה אני שייכת. התרגשתי במיוחד מהתמיכה של אנשים מחוץ לקהילה - חברים, משפחה, סטודנטים שלומדים איתי ומכרים וותיקים מבית הספר, שאפילו הגיעו ונכחו באירוע.

 

האירועים המשמעותיים הללו הובילו אותי, בין היתר, להחלטה לתרום אף יותר ולהתמודד לועד המנהל של העמותה. לשמחתי נבחרתי ובאוגוסט התחלתי את תפקידי בתור 'אחראית גיוס כספים ומשאבים' של העמותה, תחום שמהווה עבורי עולם חדש, אך אני מלאת שאיפות ומאמינה ביכולתי. חשבתי, איך מתחילות? ידעתי שחשוב לי לעבוד בצוות, ועל כן גייסתי ארבעה שותפים נהדרים, כולנו בהתנדבות מלאה כמובן. התחלנו את דרכנו יחד- בונים את הדרך שלנו, לומדים את התפקיד, את מהותו ואת דרישותיו, שמים לעצמנו מטרות ופועלים להשיגן אחת אחרי השנייה.

עד כה יצרנו קשרים עם האוניברסיטה ועמותות בבאר שבע ובשאר רחבי הארץ לשם שיתופי פעולה, והרחבנו את מאגר המלגות שמוצעות לסטודנטים שרוצים להתנדב בבית הגאה. במקביל אנחנו בתהליך של שיפור פלטפורמת התרומה לעמותה דרך האינטרנט, פונים לתורמים פוטנציאלים, ויוצרים כרטיס הטבות בבתי עסק לחברי העמותה. כמו כן, יחד עם שאר חברי הועד, יצרנו מגעים עם נציגי העירייה לשם הקצאת בית חדש ומשופר לטובת פעילות העמותה, תקציב לפעילות השוטפות ותחזוקת הבית, והקצאת עובדים סוציאליים העוסקים באוכלוסייה הגאה.

בנוסף, אנחנו עובדות בשיתוף עם ה"אחווה הסטודנטיאלית הגאה" על יריד "תרימי": אירוע ענק לקהל הרחב, שיתקיים במרכז ח"ן, ברחבת ביאליק 26, ביום שישי ה-18.11 משעה 11:00. ביריד תתקיים מכירת יד שנייה בסגנון כובע (שלמו כפי רצונכם), ויהיו מוזיקה, בירות, אוכל, במת ג'אם, מתחם יצירה לילדים, דוכן הסברה ועוד. כמובן שכל הכנסותיו יהיו לעמותה.

 

לסיכום, באר שבע היא עיר מיוחדת ובעלת אוכלוסיות מגוונות, ובעיניי המורכבות היא חלק מהקסם שלה. מרגש ומחזק אותי כל פעם מחדש שתושבי העיר, גם אם אינם חלק מהקהילה, מביעים אהבה ותמיכה בקהילה ובעמותה.

אני מרגישה שייכת ומחוברת לקהילה הגאה בעיר, ויודעת שאין לקחת כמובן מאליו את היותה מגובשת, מאוחדת, מקבלת ומכילה כל פרט בתוכה. המשמעות של העמותה עבורנו היא היותה בית חם ומכיל, כפי ששמה מעיד עליה. הדרך של העמותה בכלל ושלי כחברת ועד בפרט, עוד ארוכה, ויש לי אינסוף רעיונות ושאיפות לעמותה שלנו.

אני מודה על ההזדמנות שמלגת שוליך העניקה לי, לעסוק בעשייה החברתית בתחום שחשוב לי.

חזרה לניוזלטר

 
 

בקמפוס

החוויה שלי מאוניברסיטת בר - אילן

החוויה שלי מאוניברסיטת בר - אילן

אוניברסיטת בן - גוריון בנגב

אוניברסיטת בן - גוריון בנגב

מקצועות הנכללים במלגה  הנדסת חשמל ומחשבים הנדסת מכונות הנדסה כימית הנדסת תעשייה...