מטפחים את הדור הבא של פורצי הדרך במדע

מלגאים שהשתתפו בתחרויות ושרדו לספר

Start Hackathon & Summit – רואי סינוף - הטכניון 2013, הנדסת חשמל. 

כמה פעמים קיבלתם מייל בתפוצה שכוללת את כל הסטודנטים באוניברסיטה ומחקתם בלי להסתכל? רואי מספר על המייל ששלח אותו לייצג את הטכניון בתחרות ובכנס בשוויץ.

לפני מס' חודשים נשלח מייל מטעם מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, לכלל הסטודנטים שבמוסד. הניוזלטר התקופתי כלל כתמיד כתבות בנושאי יזמות וכן אירועים שונים המאורגנים ע"י מרכז ברוניצה (ביניהם תחרות הסטארט-אפים BIZTEC דרכה זכיתי להכיר את המרכז בשנה שעברה). כשבועיים אחרי שנשלח המכתב, במסגרתו היה קול קורא לסטודנטים להגיש את מועמדותם להשתתף בהקאתון בשם "START", התבשרתי שנבחרתי כאחד מ-12 סטודנטים מפקולטות שונות שייצגו את הטכניון בתחרות ובכנס שנערכו בשוויץ.

האקתון הוא מעין מרתון תכנות שנמשך בדרך כלל 24-48 שעות רצופות, ומורכב מקבוצות של עד 4 אנשים שמתחרים בבניית תוצר תכנותי מאפס בזמן הנתון. למרות שמהתיאור נשמע שכל המשתתפים צריכים להיות 'גאוני' תכנות, בפועל אפשר לבוא גם בלי רקע במחשבים בכלל. קבוצה טובה תכלול לרוב גם כאלה המתמקדים יותר בהצגתו של התוצר ("Pitching") – הסבר כללי, רעיונות לפיתוח עתידי, שיווק, מחקר שוק וכו' (קבוצה מהטכניון, שזכתה במקום השני בתחרות, כללה רק מתכנת אחד!).

כשהגענו לשוויץ, לא ידענו ממש למה לצפות, אבל ההקאתון, שכלל 250 סטודנטים מכל העולם, והופק ע"י הסטודנטים המקומיים, עלה על הציפיות בכל תחום – הארגון היה מרשים (למרות שחלקנו נאלצנו לישון על הרצפה), האנשים נחמדים והאתגרים מגוונים ומעניינים, בעיקר מתחום ה-FinTech (טכנולוגיה פיננסית). במסגרת התחרות 10 חברות הציגו בעיות ודרישות שונות וביקשו שנתייחס אליהן, ממציאת פתרון לבעלי מוגבלות בהגיעם לתחנת הרכבת, דרך שיפור חווית משחקי המחשב ועד מכונית משחק שלומדת בעצמה את המסלול ומשפרת את זמניה בכל הקפה.

לאחר ההקאתון טיילנו ארבעה ימים במזרח ובמרכז שוויץ. ביקרנו במפלי הריין ובאגם בודנסי, בעיר הבירה ברן, בציריך, בסנט גאלן ובהר המושלג ריגי שבאלפים השוויצרים, שהיה ללא ספק השיא של הטיול. בסוף אותו שבוע השתתפנו בכנס שכלל 1,500 סטודנטים, יזמים, משקיעים ונציגי תאגידים, ושאורגן גם הוא ע"י סטודנטים מהאוניברסיטה המקומית בסנט גאלן. בדומה להקאתון, גם הכנס היה הזדמנות מצויינת ללמוד במסגרת הרצאות וסדנאות שהתקיימו בכ-10 מוקדים במקביל, וכמובן לפגוש ולהכיר סטודנטים ויזמים מרתקים, ביניהם הישראלי אוהד פלוטניק (שהיה בין מייסדי אאורטו שנמכרה למייקרוסופט ב-200 מיליון דולר) והיזם הסדרתי ביבופ גרסטה, סמנכ"ל בחברת הייפרלופ (ממליץ מאוד לקרוא עליהם ועל הרעיון!)

לאחר עשרה ימים גדושים בחוויות ובחברים חדשים חזרנו ישר לסמסטר – פחות מחצי יום אחרי הנחיתה כבר הייתי בשיעור. נחיתה כואבת...

 

האולימפיאדה הבינלאומית למיקרו-אלקטרוניקה - נתנאל שביט - בר אילן 2012, הנדסת חשמל.

אני נתנאל שביט, שנה ד' בהנדסת חשמל בבר אילן. האמת שכתבתי על זה בבלוג שלי השנה, אבל אני מניח שאתם לא קוראים בלוגים של אחרים, כמוני...

בחודש אוקטובר השתתפתי ב"אולימפיאדה הבינלאומית למיקרו-אלקטרוניקה" שמארגנת חברת "סינופסיס" בארמניה.

נתחיל בקצת רקע: "סינופסיס" היא חברה עולמית שעוסקת במיקרו-אלקטרוניקה (מעגלים, שבבים וכו'), שיש לה סניף בארמניה. לפי מה שהבנתי, הסניף שלהם בארמניה מחזיק פחות או יותר את כל התחום הזה של הטכנולוגיה במדינה. הם מממנים את הלימודים של הסטודנטים, ואח"כ מעסיקים אותם.

בין יתר הדברים שהם עושים לקידום התחום בארמניה, הם עורכים אולימפיאדה עולמית בנושא "האולימפיאדה העולמית למיקרו-אלקטרוניקה". מגיעים אליהם נציגים מכל העולם, ומתחרים שם, כאשר יש נציגות רחבה מאוד לארמנים בתחרות - כך שזה דוחף אותם קדימה.

התחרות היא עד גיל 30. השאלות היו ממש מכל הנושאים שלמדנו לכל אורך הלימודים, החל מחדו"א, דרך מל"ס (מערכות לוגיות ספרתיות), מבל"ח (מבוא להנדסת חשמל), שפת C, אלגוריתמים, ועד מעגלים דיגיטלים ומעגלים אנלוגיים.

בכל מדינה נערך שלב מקדים של התחרות, והמנצח בכל מדינה זוכה בטיסה לתחרות העולמית בארמניה.

בשנתיים הקודמות התחרות בישראל קיבלה הרבה פרסום ומספר רב של משתתפים, ופרסים לזוכים. את התחרות בארץ ארגן אחד הפרופסורים בבר אילן. בשנה שעברה הוא פנה לפרופסורים באוניברסיטאות אחרות ואף אחד לא רצה לקחת על עצמו את ארגון התחרות, אז הוא החליט שאין לו זמן לארגן תחרות גדולה, אבל את כרטיס הטיסה שסינופסיס מממנת עדיין אפשר לתת. באותו הזמן לא היה פרסום רב לתחרות, והשתתפו בה רק כ-15 מתחרים, ואני זכיתי (בלי שום פרס ☹ ).

השלב השני של התחרות, השלב העולמי, היה באוקטובר. הגענו לארמניה ליומיים-שלושה, שכללו אירוח מלא, מבחן סופי (בכתב, לא חידון פומבי), סיורים בעיר הבירה הארמנית, וביום שלישי בלילה "ערב גאלה". בערב הזה היתה נוכחות מאוד מכובדת של אנשים מארמניה ומחברת סינופסיס בכלל, ואפילו ראש הממשלה הארמנית היה. בערב הוכרזו הזוכים, שלושה מקומות ראשונים, הפתרון ההנדסי הטוב ביותר, המתמודדת הטובה ביותר, המשתתף הצעיר הטוב ביותר, והתוצאה הטובה בכל מדינה (ממספר מדינות השתתפו שני נציגים).

מעט מהמדינות המשתתפות שאני יכול לזכור: רוסיה (שני נציגים), אוקראינה, פרו, ארגנטינה (2), סרביה, איראן (2), גרמניה, ערב הסעודית (2), איחוד האמירויות הערביות, עיראק, שוויץ, ארה"ב, סין, הודו.

אני לא זכיתי באחד הפרסים הראשונים, רק בתוצאה הטובה מישראל. האדם שחילק את הפרס (סוג של מדליה, לא משהו באמת שווה...) אמר לי את המשפט "you have a great country" כשהגעתי ללחוץ לו את היד ולקבל את הפרס. אז אמנם לא הצלחתי לזכות ולהביא כבוד, אבל לשמוע את המשפט הזה עשה עלי הרבה רושם לגבי איך מעריכים אותנו בעולם.

כמה אנקדוטות:

רק על הזמנת הטיסה יש סיפורים ארוכים, שלא אאריך בהם. אספר נקודה אחת שהיתה, שתאריך הטיסה המקורי היה בשבת, ואני שומר שבת, והיה מאוד מסובך להסביר לאחראי שאני פשוט לא יכול לטוס בשבת...

באחד הימים לקחו אותנו לסיור בעיר, בין היתר היינו במבצר עתיק, מוזיאון לכתבים עתיקים, ומוזיאון השואה הארמנית.במוזיאון לכתבים עתיקים מצאתי כתב יד של מגילת אסתר בעברית! היה גם מאוד מרגש במוזיאון השואה הארמנית, לקרוא את ההתפתחות וההדרגה של היחס לארמנים בטורקיה, ובעצם להרגיש הקבלה לתהליך שהיה לנו בגרמניה הנאצית.

סה"כ היתה חוויה מאוד טובה! נהנתי מאוד (חוץ מהקטע שצריך לדבר 24 שעות באנגלית, אבל גם עם זה הסתדרתי...). היה מעניין להכיר אנשים מאותו תחום מכל העולם.

זהו בגדול. אשמח להתחרות מולכם השנה, אם התחרות תהיה פתוחה לכולם...

בברכת "טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור",

נתנאל.

חזרה לניוזלטר

 

בקמפוס

סמסטר א' שנה ב'

סמסטר א' שנה ב'

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים

המקצועות הנכללים במלגה אקלים אטמוספירה ואוקיאנוגרפיה הנדסת מחשבים הנדסת מחשבים בהתמחות...